רס"ן דוד כרסתני

דוד כרסנתי, נולד בלונדון ב ט באב, 22 יולי 1961 , לאמו מיי ( שרה לאה ) ואביו יוסף בנימין. אמו דרום אפריקאית ואביו יליד הארץ דור רביעי הם נפגשו על ספינת נוסעים ונשאו בבריטניה.
דוד חזר ארצה עם הוריו בגיל שלושה חודשים לקריות חיים שם התגוררו סבו סבתו. אביו של דוד היה מכונאי ראשי בצים כך שדוד גדל על ספינות ברחבי העולם.
בגיל חמש המשפחה השתקעה בחיפה. בגיל 6 החל את לימודיו בבית ספר הראלי בחיפה. מגיל צעיר ועד סוף ימיו היה לו חיית מחמד קוקר ספנייל וחתול אבל בלבבו הוא היה אדם של חתולים.

בגיל 10 התייתם דוד מאמו. ע"פ צוואתה דוד ואביו עברו לגור בפורט אליזבט, דרום אפריקה. ארץ מולדתה של אמו. בחופשות בית הספר המשיך להפליג יחד עם אביו ברחבי העולם בתחילה למד בביה"ס יהודי ומשם המשיך לפנימית בנים מובחרת בה התחנך חינוך בריטי. לאורך כל לימודיו הצטיין במדעים, זכה בתוארי כבוד. בשנת לימודיו האחרונה היה אחראי מעונות של קבוצת תלמידי יסודי. היה פעיל בחוגים טואקוונדו דרמה ושחמט. היה תלמיד מחונן במשך מספר שנים היה בין עשרת התלמידים המובילים במדעים בכל דרא"פ. נבחר לייצג את דרא"פ בגיל 16 באולימפיאדת מדעים בינלאומית באנגליה. מנהל בית ספרו כתב עליו : "דוד תמיד נתן את המיטב שבו. גילה תכונות מנהיג ואחריות מפותחת כלפי התלמידים הנתונים לאחריותו. דוד התבגר לנער נאמן, אמין, בעל יושרה ומצפון חברתי מפותח . הוא יהיה נכס לכל ארגון שישתלב בו ".
באחת מהפלגותיו עם אביו בגיל 16 אביו רכש עבורו אופנוע ומאז תמיד רכב על אופנוע כזה או אחר.

לאחר סיום לימודיו נסע לטיול תרמילאים באירופה. כשחזר לדרא"פ עבר לקייפטאון, ונרשם לאוניברסיטה . גם כסטודנט היה אחראי מעונות. סיים תואר ראשון בביוכימיה בהצטיינות והמשיך לתואר בינים במדעים.
בגיל 25 כשהוא בעיצומה של התבססות בעבודה לימודים וזוגיות, החליט דוד שהוא מעונין להקים משפחה יהודית בישראל ועלה ארצה כתושב חוזר ועבר לגור ליד אביו בחיפה.
עם עלייתו ביקש להתגייס אך נתקל בקשיים עקב ליקוי בליבו שהיה לב בעל מידות גדולות מדי. ובסופו של תהליך שארך שנתיים התנדב לחייל האוויר. בתחילה שירת כקצין אקדמאי אך בהמשך עבר קורס קצינים. שרת ביחידת אחזקה אווירית במהלך שירותו התמקצע והתמחה בנושא הנדסת איכות. תפקידו האחרון היה מפקד גף בחינה חיילית בתחום חומרים.
בשנת 1996 נישא לאילנה אותה הכיר שנתיים קודם. יחד נולדו להם שני בנים ובת – יונתן יובל ונועה. דוד היה בעל מאוד מפנק ומעורב מרגע שהגיע הביתה היה אבא במשרה מלאה פלוס. לעיתים קרובות ניתן היה למצוא אותו עם תינוק על חזהו ובידו ספר. הילדים והמשפחה היו תמיד במקום הראשון.
בשנת 1998 מספר חודשים לפני לידת בנו הבכור עבר ניתוח לב פתוח. למרות קשייו הבריאותיים דוד שידר והתנהג כאילו קשייו טריווילים ומהר מאוד חזר לפעילות מלאה.
בשנת 2003 נפטר אביו מסרטן ושנה לאחר מכן אובחן במחלה ממאירה. לאורך כל תקופת מחלתו היה עניני מעמיק למד את המחלה אך נשאר אופטימי ובטוח בניצחונו על הסרטן. מעל הכל רצה לשוב לעבודה והמשיך להיות עם היד על הדופק על המתרחש בתחום. אנשי היחידה ומפקדיו היוו עבורו נקודת אור ומשען עיקרית ומשמעותית.
לאחר מאבק עיקש נפטר בגיל 44 , נקבר במזכרת בתיה בכ"ט לנובמבר כ"ח בחשוון התשס"ו.
בכל מקום היה מאוד קל לאתר את דוד הוא היה מאוד גבוה ורחב, תכול עיניים, בהיר עור ואשרת פנים רגועה. לרוב עיניו היו מחייכות או מתלהבות מלאות אמונה. אחת התכונות הבולטות והמעצבנות שלו הייתה הרצון להבין כל בעיה על בוריה ולהעלות פתרונות חדשים ויעילים לרווחת כל הצדדים. עמיתיו מספרים עליו כי דוד היה מעיין של ידע, אדם יסודי מאוד ששאף לשלמות וללמידה מתמדת ומתוך כך היה מפקד שדאג לאנשיו.
דוד היה אדם שסתר את התפיסות המוקדמות – גדל גוף וקומה אך מדבר עם כולם בגובה העיניים, עדין ורגיש לסביבתו. חכם מאוד אך לא מתנשא ומתעניין בכל. צאצא למשפחה דור רביעי בארץ אך חי בארץ מתוך בחירה . בעל חינוך בריטי אבל ישראלי גאה.
כל חייו דוד דבק בחיים ונהג על פי העיקרון שעלינו לדבוק בחיים ולחיות מתוך בחירה ואחריות אישית למעשנו ולסביבתנו, וזו צואתו החיה למשפחתו וחבריו. מפקדו סא"ל ד"ר איציק כהן מפקד תחום מדע והנדסת חומרים ספד לו " ג'נטלמן אנגלי במדי חייל האוויר, איש טוב שתמיד רצה לעזור ולסייע. כולנו ביחידה גאים שהיה חבר שלנו. הוא נאבק במחלה באופן מעורר הערצה והיווה עבורנו סמל למאבק בלתי מתפשר".