יומן מלחמה

🛡️ חזית העורף – הסיפור שלא סופר מספיק
כשאזעקות נשמעות, וישובי ישראל נכנסים לכוננות – יש מי שעומדים בין השטח לשגרה, בין החשש לביטחון.
רס”ן אביחי עייש, מפקד יקל”ר מזכרת בתיה, שירת בשבועיים האחרונים במסגרת מבצע “עם כלביא” וחזר עם תובנות מהשטח – על רשות חזקה, קהילה יוצאת דופן, ושיתוף פעולה שמוכיח:
💪 כך נראה עורף מנצח.
זה לא סיפור על גבורה בשדה הקרב – אלא על אנושיות, אחריות ושירות מהלב – כאן, אצלנו במושבה.

רשות חזקה, קהילה אחראית – עורף מנצח
טור אישי מאת רס"ן אביחי עייש מפקד יקל"ר מזכרת בתיה.

בשבועיים האחרונים, במבצע "עם כלביא", שירתתי במילואים בפיקוד העורף במושבה מזכרת בתיה, בתקופה שלא הייתה פשוטה לאף אחד מאיתנו. מתוך השירות הזה, רציתי לשתף מבט מבפנים – על קהילה שיודעת להתגייס, על רשות שנמצאת שם בכל רגע, ועל שותפות אמיתית שפועלת למען הביטחון של כולם.
הדבר הראשון שמורגש בשטח הוא רמת ההקפדה של התושבים על הנחיות ההתגוננות. אין פעולה בסיסית וחשובה יותר בשעת אזעקה מאשר להיכנס בזמן למרחב המוגן – והיא באמת מצילה חיים. במזכרת בתיה ראיתי תושבים שמבינים את החשיבות, מקפידים, שואלים שאלות כשצריך – ונוהגים באחריות מרשימה. זו לא רק שמירה על עצמם – זו תרבות של חוסן אזרחי!
אי אפשר שלא להתפעל מרמת המוכנות של הרשות המקומית. החל ממוקד עירוני מתפקד, דרך צוותי שטח ותחזוקה, ביטחון והנדסה ועד לדאגה אמיתית לתושבים בכל גיל – כל פעולה נעשית מתוך אכפתיות אמיתית. לא רק "ביצוע משימות", אלא הבנה עמוקה של מה זה אומר להיות כאן בשביל הציבור, גם ברגעים המאתגרים ביותר.
מה שהפך את ההתמודדות ליעילה במיוחד הוא שיתוף הפעולה המלא בין הרשות המקומית לפיקוד העורף. לא הייתה כאן חלוקה בין "הצבא" ל"עירייה" – פעלנו יחד, בלי מחיצות, עם תקשורת פתוחה, תיאום מתמיד, ורצון אמיתי לעבוד כתף אל כתף. זה בא לידי ביטוי בכל תחום – לוגיסטיקה, הסברה, סיוע לאוכלוסיות רגישות ועוד.
במקביל לכל אלו, בלטה במיוחד רוח ההתנדבות של תושבי מזכרת בתיה. ראיתי מקרוב תושבים שממהרים להציע עזרה, לשאול "איפה צריך אותי?", לתמוך באחרים, ולפנות מזמנם גם כשלא פשוט. המתנדבים כאן הם לא רק עזר – הם כוח שפועל מתוך לב רחב ורצון אמיתי לחזק את הקהילה.
וסיפור אחד קטן, שמספר הכל
אחד הרגעים שהכי נגעו בי היה כשמוקד הרשות קיבל פנייה מתושבת מבוגרת (אחת מתוך עשרות רבות). היא התקשרה ובקול קצת מודאג אמרה שהאפליקציה של פיקוד העורף לא פועלת אצלה – והיא לא מרגישה בטוחה בלי ההתרעות. תוך 10 דקות גיא, קצין בפיקוד העורף, היה אצלה בדירה. הוא בדק, פתר את הבעיה, הסביר בסבלנות – והשאיר אחריו גם אפליקציה מתוקנת וגם חיוך. היא הייתה מופתעת עד דמעות. "לא חשבתי שמישהו באמת יבוא", היא אמרה.
המסר שהצבא פה והמדינה איתכם, אתם לא לבד, תושב מתקשר למוקד העירוני 106 ותוך 10 דקות הבעיה נפתרה – כך בונים חוסן!
בימים שבהם המציאות בוחנת את החוסן שלנו, מזכרת בתיה הראתה משהו עמוק יותר: חוסן נבנה לא רק ממיגון ומערכות, אלא מקשרים בין אנשים, מאכפתיות, ומההבנה שאנחנו לא לבד.
יחד מנצחים!