גלר ניימן תמר ז"ל

תמר, בת לעטרה ולרב דב ניימן , מחלוציה הראשונים של אדמת הארץ, נולדה בעקרון בכ' בכסלו תרע"א (21.12.1910 ) גם סבה וגם אביה היו מחלוצי העלייה הראשונה ומקימי המושבה עקרון.
כשסיימה את לימודיה היסודיים בעקרון יצאה ללמוד בגימנסיה העברית רחביה בירושלים, ומיד אחרי גמר לימודיה בגימנסיה נכנסה לעבוד בוועד הלאומי, כמזכירתו של יצחק בן צבי שהיה אז יו"ר הועד הלאומי.
הימים – ערב מאורעות תרפ"ט, והועד הלאומי עוסק במפקד חברי הסוכנות, לקראת חידוש נציגותו של הישוב על פי התקנות המאושרות של כנסת ישראל .
תמר החלה בפעולה זו וכבר בימים הראשונים לעבודתה ניכרו בה חוש הסדר והארגון, כושר ביצוע, זריזות, ומידת אחריות שלא לפי גילה.
היא הייתה מעורה בעבודת ההנהלה והמזכירות הרבגונית, במגע עם הישוב והקהל, בקיאה בכל עניין ומסמך ושופעת נדיבות לב,
היא בקשה להוסיף דעת ולהקנות לעצמה הכשרה נוספת לקראת הבאות, לקראת העלייה הגדולה של ילדים ונוער, ולשם כך ישבה על ספסל הלימודים בבית הספר לשרות סוציאלי, אך לא זכתה לסיימו.
ביום חמישי, 11.03.1948, התפוצצה מכונית תופת בלב חצר המוסדות הלאומיים במרכז ירושלים.
המכונית הוכנסה לחצר על ידי נהג בקונסוליה האמריקאית שהיה סוכן כפול.
הוא הצליח לרכוש את אמונם של כמה מאנשי ההגנה כאשר הבטיח לספק להם נשק, בעיקר מקלעים.
עקב כך הותר לו להכניס את מכוניתו לחצר הפנימית, דרך משמרות הנוטרים, שהיו חברי הגנה שהופקדו על שמירת המקום.
המכונית שהכניס היה מלאה בחומר נפץ שערבים הטמינו בה קודם לכן.
לאחר שהעמיד את המכונית – היא התפוצצה.
12 יהודים נהרגו בהתפוצצות ועוד 44 נפצעו. 6 מההרוגים היו נוטרים והם הוכרו כחללי מערכות ישראל .
תמר הייתה בין הרוגי אותו יום, ל' אדר א' תש"ח (11.03.1948), בעומדה על משמרתה, והיא במיטב שנותייה, מלאת חיים ושופעת מרץ לעבודה ולעשייה.
הותירה בעל, אפרים גלר, ושתי בנות – דליה ועופרה.
הובאה למנוחת עולם בבית העלמין בסנהדריה.