(2 במרץ 1897 - 27 במרץ 1987), רקדנית ופולקלוריסטית ישראלית שמזוהה עם ימיהם הראשונים של ריקודי העם בישראל.

קדמן נולדה בלייפציג שבגרמניה בשם גרט קאופמן למשפחה חילונית מתבוללת. באוניברסיטת לייפציג למדה קדמן לימודי פילוסופיה ופסיכולוגיה ובסיום לימודיה, בשנת 1920, עלתה ארצה יחד עם בעלה, ליאו קדמן. עם עלייתם ארצה חיו השניים תקופות קצרות בקיבוצים תל יוסף וחפציבה וכעבור שנה עברו לתל אביב.

בשנים 1929 - 1931 עבדה קדמן בכפר הנוער בן שמן והחלה לערוך עבור התלמידים פסטיבלים לריקודי עם. באותה עת היא החלה גם להדריך להקות וחוגי ריקוד במסגרת אגודת "הפועל". ביוזמתה נערך לראשונה, בשנת 1944, כנס מחולות העם בדליה, בעקבותיו נתבקשה לארגן את הקורס הראשון למדריכי ריקודי עם בסמינר הקיבוצים. בשנת 1947 נוהלה על ידה התוכנית האמנותית בפסטיבל הנוער שנערך בפראג.

קדמן הקימה את הוועדה לריקודי עם במסגרת המרכז לתרבות וחינוך של הסתדרות העובדים הכללית. פעילותה זו התגברה עם קליטת העלייה ההמונית בשנות החמישים, מהם למדה ריקודי עם אתניים ותיעדה בצילום ובהקלטה את ריקודיהם.

בשנת 1963, נערך ביוזמתה בארץ קונגרס בינלאומי למוזיקה עממית.

קדמן שילבה בעבודתה את הפן האמנותי בפן החינוכי. בשנת 1971 יזמה, בשיתוף משרד החינוך והתרבות והמחלקה לפולקלור של האוניברסיטה העברית בירושלים, את הקמת "המפעל לטיפוח ריקודי עדות". תיעודיה בנושא הריקוד פורסמו על ידה במאמרים ורוכזו גם בספרים "עם רוקד" ו"ריקודי עדות בישראל".

בשנת 1981 הוענק לקדמן פרס ישראל בתחום תרבות המחול.

גורית קדמן