(באנגלית: Helen Adams Keller;‏ 27 ביוני 1880 - 1 ביוני 1968), סופרת ופעילה חברתית אמריקאית, שנודעה בזכות התמודדותה במגבלותיה בהיותה חירשת-עיוורת.

קלר נולדה בטוסקומביה שבאלבמה, ארצות הברית. כשהייתה בת 19 חודשים חלתה והפכה לחירשת-עיוורת. התנהגותה נעשתה לבלתי נסבלת- מכיוון שפעמים רבות לא הצליחה להביע את עצמה. כשהסובבים אותה לא היו מבינים את רצונה, היא הייתה מתרגזת מאוד ונכנסת להתקפי זעם: היא הייתה משתרעת על הרצפה, בועטת מכה וצורחת. הלן נעשתה גם מאוד מפונקת, מכיוון שהוריה שריחמו עליה - נתנו לה לעשות כאוות נפשה תמיד.

בשנת 1887, הוריה, ארתור ה. קלר וקייט אדמס קלר, יצרו קשר עם אלכסנדר גרהם בל, שעבד עם ילדים חירשים. הוא יעץ להם לפנות למכון פרקינס לעיוורים בווטרטאון, מסצ'וסטס. מכון פרקינס שלח אל קלר את אנני סאליבן כמורה כדי שזו תנסה למצוא דרך לנפשה של קלר. סאליבן הייתה בת 20, לקויית ראיה וחסרת נסיון הוראה. זו הייתה תחילתן של 49 שנות עבודה משותפת.

סאליבן תבעה וקיבלה רשות מאביה של קלר לבודד את הילדה משאר המשפחה, בבקתה. משימתה הראשונה הייתה לחנך את הילדה המפונקת למשמעת. סאליבן תקשרה עם קלר בעזרת מחוות במגע גופני (כמו הזזת ידה של קלר מחפץ שאסור לגעת בו) ובמישוש הפנים לגילוי הבעות הפנים. סאליבן ניסתה ללמד את קלר את שמותיהם של חפצים השונים כשהיא מאפשרת לקלר למשש את ידיה בזמן שהיא מאייתת את שמות החפצים בשפת הסימנים. במשך זמן רב ראתה קלר בסימנים אלה משחק בלבד משום שלא נחשפה לשפה כל שהיא מאז גיל 19 חודשים. הפריצה הגדולה של קלר בתקשורת עם סביבתה באה כשהבינה שתנועות מסוימות שמורתה עשתה בכף ידה סימלו את המושג "מים". לאחר מכן התישה את מורתה בתביעותיה לקבל את שמותיהם של כל העצמים המוכרים האחרים בעולמה (כולל בובתה היקרה לה מכל).

סאליבן הצליחה להעניק לקלר כלים לחשיבה וללמד אותה לדבר, בעזרת שיטת טדומה (Tadoma): נגיעה בשפתיהם של אחרים בזמן שדברו, הרגשת התנודות. כשקלר הייתה בת 24 היא סיימה בהצטיינות יתרה את לימודיה בקולג' רדקליף, שם תרגמה בשבילה סאליבן כל מלה בכף ידה. בעזרת כוח הרצון העצום שלה הפכה הלן לנואמת בעלת שם עולמי ולסופרת. היא כתבה אוטוביוגרפיה מפורטת והפכה את המאבק למען המוגבלים באברי החישה למשימתה בחיים.

הלן קלר הייתה חברה במפלגה הסוציאליסטית ופעלה וכתבה למען מעמד הפועלים משנת 1909 עד שנת 1921. קלר הצטרפה לאיגוד העולמי של עובדי התעשייה בשנת 1912, לאחר שחשה שהסוציאליזם הפרלמנטרי "טובע בביצה הפוליטית". היא כתבה על עליית הקומוניזם בזמן המהפכה ברוסיה.

בשנת 1920 היא נמנתה על מייסדי ה-American Civil Liberties Union. בשנת 1925 היא הופיעה בפני כנס של ארגון ה-Lions וסיפקה חשיפה חשובה לפעולותיהם למען הקהילה, שנמשכות עד היום. בשנת 1960 יצא לאור ספרה "Light in my Darkness" שבו תמכה בתורתו של עמנואל סוודנבורג.

ב-1952 ביקרה קלר בישראל וסייעה לאגודת החרשים בישראל. ב-1953 הוקם "בית הלן קלר" בשכונת יד אליהו בתל אביב, שנקרא על שמה.

ב-1964 העניק לה הנשיא לינדון ג'ונסון את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.

ב-1 ביוני 1968 נפטרה קלר בשנתה, רק 26 ימים לפני יום הולדתה ה-88.

הלן אדמס קלר