עיתון עברי בעריכת אליעזר בן יהודה שיצא לאור בירושלים בין 1884 ל- 1914, עיתים כשבועון עיתים כדו שבועון ועיתים כיומון. מאוקטובר 1890 עד מאי 1893 יצא בשם "האור" ומעליו נכתב "הוספה להצבי", אבל היה זה למעשה ניסיון לשנות את שם העיתון במסגרת הרשיון מהשלטונות שהיה על שם "הצבי" (רשיון של יצחק הירשנזון). ממאי 1893 עד אפריל 1901 הופיע העיתון שוב בשם "הצבי". בין השנים 1902 ו- 1908 חלה הפסקה בהוצאת העיתון ובמקומו יצא לאור העיתון "השקפה" (בן יהודה הוציא עיתון נפרד בשם זה המיועד ליהודי חו"ל בשנים 1896-1900). החלפת השם נעוצה כנראה בקשיים שנתקל העורך בן יהודה הן עם הצנזורה התורכית והן עם הצנזורה הרוסית שלא התירה לעיתים את הכנסתו לרוסיה. בספטמבר 1908 חזר העיתון להופיע בשם "הצבי" עד אוקטובר 1910, אז החליף את שמו שוב ל"האור".
עורך העיתון היה מחדש הלשון העברית אליעזר בן יהודה, למעט זמן קצר שבו היה יחיאל מיכל פינס. כן השתתפו בעיתון רבים ממשכילי הישוב הישן ומאנשי הישוב החדש וכן חמדה, אשתו השניה של בן יהודה ובנו איתמר בן אב"י.

מלבד ידיעות על הנעשה בארץ ישראל ובעולם, נאבק העיתון  בישוב הישן ובערכיו, התעמת עם הנהגת עדות הספרדים והאשכנזים, ותמך בהחדרת ערכי הישוב החדש, הציונות והחייאת השפה העברית. אליעזר בן יהודה קיווה להשתמש בעיתון לצורך הפצת השפה העברית, ובעיתון התפרסמו חידושי לשון רבים וכן "קטעים מתוך ספר מילים גדול בסדר חדש" שהיוו התשתית למילונו העתידי של אליעזר בן יהודה. כמו כן, פורסמו בעיתון מאמרים בנושא היסטוריה וגיאוגרפיה של ארץ ישראל וכן תרגומים של ספרות זרה לעברית. החל משנת 1897 הופיע מדור מיוחד בשם "האכר היהודי", שהוקדש לעבודת האדמה ולחקלאות והפך אחר כך לשבועון עצמאי.