"הנדיב הידוע". שותף לתמיכה ולבניית מושבות בארץ ובראשן מזכרת בתיה.

הברון אדמונד ג'יימס דה-רוטשילד או בנימין אדמונד דה-רוטשילד בן למשפחת רוטשילד, תומך עיקרי ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה. ידוע בכינוי "הנדיב הידוע". בישראל, הכינוי הברון רוטשילד מתייחס אליו, אף שהיו ברונים אחדים במשפחת רוטשילד.
עם המושבות שתרם להן: רחובות, זכרון יעקב, ראשון לציון ומזכרת בתיה.
הברון סייע לבניין הבית הלאומי בשני אופנים:
רכישת אדמות. בתקופת העלייה הראשונה היה הברון רוטשילד עסוק ברכישת אדמות מידי הממשלה התורכית ומידי הערבים ויחד עם חברת יק"א הצליח להכפיל את כמות האדמות שבידי היהודים.
נטילת החסות על המושבות. המושבות הראשונות חוו קשיים רבים ונקלעו לגרעון כלכלי שהעמיד את קיומם בסכנה. הברון רוטשילד נעתר לפניית גורמים בארץ ובעולם והחליט לתמוך במושבות, מה שנודע כמשטר האפוטרופסות של הברון רוטשילד, באמצעות מנגנון מנופח של פקידים צרפתיים שהעבירו את המושבות בעיקר לייצור יין. תוך תקופה קצרה היו אנשי הברון אחראים לכל התחומים בחיי האיכרים.
פעולתו של הברון במבט לאחור, למרות שהיו בה מגרעות רבות, סייעה רבות להתפתחות ההתיישבות בארץ ישראל ולחיזוקה הכלכלי. תמיכתו במושבות במשך כ-20 שנה איפשרה את התפתחות המושבות שנעשו לדגל בהתפתחות עבודת האדמה והתעשייה בישראל (יקבים, תעשיות בשמים, מטעי זיתים, שקדים, פרי הצבר, תחנות נסיוניות, דרכים, כבישים ועוד.)תמיכתו במושבות הסתיימה כאשר העביר את ניהולם ליק"א, חברה להתיישבות יהודית מיסודו של הברון הירש.
הברון רוטשילד נפטר ב-2 בנובמבר 1934. בשנת 1954 הועלו עצמותיו ארצה, ונטמנו ברמת הנדיב שליד זכרון יעקב.