מראשי התנועה הציונית ותנועת הפועלים היהודית. נשיאה השלישי של מדינת ישראל.
פוליטיקאי ואינטלקטואל. נולד ברוסיה, בן למשפחת רבנים מחסידי חב"ד. בצעירותו היה פעיל בפועלי ציון. למד בסנט פיטרסבורג, ברלין ושוויץ.
עלה לארץ-ישראל בשנת 1924, והחל בפעילות ציבורית כאחד ממנהיגי אחדות העבודה ולאחר מכן מפא"י. היה חבר בוועד הפועל של ההסתדרות הכללית, פעיל בהסתדרות הציונית העולמית והשתתף בקונגרסים ציונים רבים. ב-1944, לאחר מותו של ברל כצנלסון, התמנה לעורך "דבר". לאחר קום המדינה נבחר לכנסת הראשונה, ובשנים 1950- 1949 כיהן כשר החינוך והתרבות. לאחר שהתפטר מהממשלה נבחר לוועד הפועל של הסוכנות היהודית ועמד בראש מחלקת החינוך והתרבות שלה. בשנים 1961‎1957- כיהן כיושב-ראש הוועד הפועל הציוני בפועל, וב-1963 נבחר לנשיא המדינה. ב-1968 נבחר לתקופת כהונה שנייה.